כל מה שאתם מציגים — עמוד מהמצגת, יישום, ציור, מצלמת הרשת שלכם — יושב על תמונה אחת, דבר אחד מעל השני. SplitCam קוראת לכל אחד מהם שכבה, והיא מוסרת את התמונה המוגמרת לאפליקציית השיחות שלכם כמצלמה רגילה: Zoom, Google Meet, Microsoft Teams ו-60+ אפליקציות בסך הכול מוצאות אותה ברשימת המצלמות. הכיתה רואה אתכם ואת החומר בו-זמנית, ושגרת שיתוף המסך, ביטול השיתוף ו"כולם רואים את זה?" מפסיקה להיות חלק מהשיעור.
אלה השכבות שכדאי להכיר להוראה. כמה מהן קיימות בפלטפורמה אחת בלבד, ולכן שם הפלטפורמה מצוין על כל כרטיס — התייחסו לתווית ברצינות, כי הזמן הכי גרוע לגלות שמקור חסר הוא באמצע השיעור.
SplitCam מותקנת על המחשב שממנו אתם כבר מלמדים — Windows 10 או 11, או macOS 13 ואילך — ומוסיפה עוד מצלמה אחת לאלה שהמערכת שלכם כבר מציעה. החצי שחשוב כאן הוא החצי שלא משתנה: התלמידים שלכם פותחים את אותו קישור לפגישה, באותה אפליקציה, על אותו מכשיר, ואף אחד לא מספר להם ששום דבר שונה. אם מחשב ההוראה מנוהל על ידי מישהו אחר, הוא יצטרך להריץ עבורכם את תוכנת ההתקנה.
השיעור כבר קיים איפשהו על הדיסק שלכם: המצגת שייצאתם, דף העבודה שסרקתם, האתר שהתכוונתם להדגים, תיקיית הצילומים. גררו את הקובץ ישירות אל הסצנה והוא הופך לשכבה. מה שמשנה את ההוראה הוא שכולם יכולים להיות פעילים בו-זמנית ולא אחד בכל פעם — אתם מפסיקים לבחור איזה דבר יחיד מותר לכיתה לראות. הוסיפו אותם פעם אחת והם עדיין שם בסמסטר הבא. הכרטיסים שבהמשך מכסים כל סוג ומציינים את הפלטפורמה שהוא נמצא בה. ב-Windows הוסיפו גם מקור אודיו של יישום (Application Audio) אם אתם מתכננים להשמיע קליפ, כדי שהקול של הקליפ יגיע לכיתה לצד המיקרופון שלכם.
גררו את החומר עד שהוא ממלא את רוב הפריים, ואז הניחו את מצלמת הרשת בפינה שבה לא תכתבו — לרוב האנשים זו הפינה הימנית התחתונה. עכשיו שפטו את זה כמו שהכיתה תראה: כל מה שאתם מציגים מגיע לצד השני בתוך משבצת בערך בגודל של גלויה, על מחשב נייד או על טלפון המוחזק במרחק יד. אם אתם לא מצליחים לקרוא את תוויות הצירים שלכם בגודל הזה, אף אחד לא יצליח. ב-Windows אפשר גם להגדיל את כל התמונה — הצביעו על הפרט וגלגלו את גלגלת העכבר בלי ששכבה כלשהי מסומנת. לחצו קודם על סמל הנעילה שליד מצלמת הרשת ברשימת המדיה, והיא תישאר במקומה בזמן שכל השאר גדל.
סדרו את השכבות פעם אחת, ואז שמרו את הסידור כסצנה ברשימת הסצנות, והוסיפו סצנה לכל דבר שאתם באמת עושים — תצוגת הרצאה, תצוגת פתרון לדוגמה, תצוגת הדגמה. מעבר הוא לחיצה על הסצנה שאתם רוצים; ב-Windows אפשר גם להצמיד כל סצנה לקיצור מקלדת ולהחליף סידורים בלי להושיט יד לעכבר. מה שחשוב הוא איך זה נראה ממושב התלמיד: החומר מתחלף, התמונה נשארת באותו גודל וצורה שהיו לה לפני שנייה, והמצלמה אף פעם לא נחתכת. אף אחד לא רואה משבצת שחורה, ואתם אף פעם לא אומרים שוב "רגע, אני מפסיק לשתף".
פתחו את הגדרת המצלמה באפליקציית השיחות ובחרו את "SplitCam Camera" מהרשימה שמצלמת הרשת שלכם כבר נמצאת בה — ב-Zoom וב-Google Meet היא יושבת תחת Settings → Video, וב-Microsoft Teams תחת Settings → Devices. היא מגיעה כמצלמת רשת רגילה ב-60+ אפליקציות, בלי תוסף ובלי אינטגרציה נפרדת לכל אפליקציה, כך שאותה רשימה עובדת גם באמצע השיעור: עברו אליה אחרי שהשיעור התחיל והתמונה פשוט מתחלפת. ב-macOS המצלמה היא הרחבת מערכת, ולכן ה-Mac מבקש מכם לאשר אותה בפעם הראשונה.
ייצאו את המצגת ל-PDF, או קחו את דף העבודה שכבר יש לכם, והוסיפו את הקובץ כשכבת PDF. אתם מדפדפים בין העמודים בתוך השכבה תוך כדי השיעור, כך ששאלה על עמוד ארבע נענית בעמוד ארבע במקום אחרי חיפוש בתפריט.
הוסיפו שכבת מצגת (Slideshow) והכניסו אליה את התמונות שלכם: שנו את הסדר, הסירו את אלה שלא הייתם צריכים, החליפו אותן במרווח קבוע, הריצו את האוסף בלולאה, והשתמשו ב-GIF מונפש כשכמה שניות של תנועה מסבירות יותר מתמונה נייחת. ב-macOS אפשר גם לגרור שלוש תמונות או יותר ישירות אל הסצנה ושכבת המצגת נבנית מעצמה.
שכבה שמציירים עליה ביד חופשית עם העכבר או משטח המגע; החזיקו Shift והקו יוצא ישר, ולשכבה יש Undo, Redo ו-Clear All. ציור ביד חופשית זה כל מה שהיא עושה, מה שהופך אותה למקום לפתור בעיה מול הכיתה ולא לדרך לשחזר איור מודפס. בגרסת macOS אין אותה.
לכדו את כל המסך, חלון יישום בודד, או רק את החלק במסך שחשוב, עד 4K, עם הסמן גלוי כדי שהכיתה תוכל לעקוב לאן אתם מצביעים. ב-Windows, לכידת מסך מלא יכולה גם להציג את לחיצות העכבר והמקשים שלכם — ההבדל בין הדרכת תוכנה שהתלמידים יכולים לעקוב אחריה לבין כזו שהם רק יכולים לצפות בה.
הוסיפו שכבת דפדפן לכל דבר שחי בדפדפן: כלי מצגות מבוסס-אינטרנט, אתר לשרטוט גרפים, סימולציה. לחצו לחיצה כפולה על השכבה כדי להיכנס למצב אינטראקציה, ותוכלו ללחוץ ולהקליד בתוך הדף בזמן שהכיתה צופה בו, בלי לצאת מ-SplitCam ובלי לפתוח חלון נוסף.
הוסיפו מקור מצלמת טלפון וסרקו את קוד ה-QR עם הטלפון. הוא מצטרף דרך הרשת, בלי כבל ובלי חומרת לכידה, כך שתוכלו לכוון אותו לספר, לדיאגרמה מודפסת או לחפץ על השולחן ולעבור לזווית הזו כשההסבר צריך חפץ אמיתי בתוכו.
שכבת טקסט מחזיקה כותרת, הוראה או מונח מפתח שאתם חוזרים עליו, עם צבע משלה, פאנל רקע מאחוריה, ומתאר סביב האותיות כדי שהיא תישאר קריאה מעל שקופית עמוסה. ב-Windows היא יכולה גם לתרגם אוטומטית את מה שאתם מקלידים לשפה אחרת, וכדאי לדעת את זה אם חלק מהכיתה עוקב בשפה שנייה. היא מתרגמת טקסט מוקלד, לא את מה שאתם אומרים בקול.
קריאוּת היא כל העניין כאן. כל סידור למטה נקבע לפי שאלה אחת — מה הכיתה אמורה לקרוא ברגע זה, והאם זה גדול מספיק כדי לקרוא? בנו אותם פעם אחת, שמרו כל אחד כסצנה, ושאר הסמסטר הוא לחיצת מקש.
עמוד PDF או תמונת מצגת תופסים כמעט את כל התמונה; מצלמת הרשת שלכם יושבת קטנה בפינה, הרחק מהטקסט. הכיתה קוראת את השקופית בגודל קרוב לזה שהיה מתקבל בשיתוף מסך מלא, ועדיין רואה מי מדבר ולאן אתם מסתכלים.
ב-Windows, שכבת לוח וירטואלי תופסת את שטח העבודה ואתם כותבים בה תוך כדי דיבור. כתבו פי שניים או שלושה גדול ממה שמרגיש טבעי — אתם כותבים למשבצת, לא למסך שלכם — ונקו את הלוח בין בעיות במקום לגלול כדי לפנות מקום חדש.
לכידת חלון של התוכנה שאתם מלמדים, עם הסמן גלוי, וב-Windows גם הלחיצות והמקשים שלכם מוצגים; מצלמת הרשת נשארת קטנה בפינה שלה. הכיתה רואה איזה תפריט פתחתם ואיזה מקש לחצתם, לא רק את התוצאה שהופיעה.
סצנה אחת שהיא לא יותר ממצלמת הרשת שלכם, בגודל מלא. עברו אליה כשאתם מפסיקים להציג ומתחילים לשאול, והכיתה מקבלת את הפנים שלכם בגודל שבו אפשר לקרוא הבעות. זו גם הסצנה שכדאי שתהיה מוכנה כשתלמיד שואל משהו שהשקופיות לא עונות עליו.
לפני השיעור, הקטינו את התצוגה המקדימה של SplitCam עד לגודל המשבצת שהתלמיד באמת מקבל, והביטו בחומר שלכם מהצד השני של השולחן. כל מה שאתם צריכים להתקרב כדי לקרוא הוא קטן מדי — טקסט גדול יותר, פחות דברים על המסך בבת אחת, ורעיון אחד לכל סידור במקום עמוד שלם שכווץ כדי להתאים.
בחרו את הפינה שבה חיה מצלמת הרשת שלכם ואז לעולם אל תכתבו, תצביעו או תפילו לתוכה דיאגרמה. שכבה שאתם צריכים להזיז באמצע השיעור היא שכבה שכל הכיתה צופה בכם מזיזים אותה.
סדרו את הסצנה כך שהדבר שעליו אתם מדברים יושב גבוה על המסך שלכם, קרוב למצלמה. בסופו של דבר אתם מסתכלים על הכיתה במקום למטה והצידה, ואף אחד לא מבלה את השיעור בתהייה מה אתם באמת קוראים.
לפעילות באורך קבוע, שכבת טיימר אוטומטי סופרת לאחור מול עיני הכיתה, כך שאף אחד לא צריך לשאול כמה זמן נשאר. ב-Windows הטיימר יכול להחליף סצנות כשהוא מסתיים, כך שהשיעור חוזר מעצמו במקום כשאתם נזכרים בו.
חמש דקות של החלפת סצנות כשאף אחד לא מסתכל זה מספיק. את השיעור אתם כבר יודעים; זיכרון השרירים החדש היחיד הוא איזו סצנה מחזיקה איזה סידור — וב-Windows, איזה מקש מעלה אותה. עשו את זה פעם אחת ותפסיקו לחשוב על התוכנה במהלך השיעור, וזו כל המטרה של ההקמה.
SplitCam כותבת את התמונה שהכיתה רואה לקובץ על המחשב שלכם, כך שתלמיד שהחמיץ את המפגש מקבל בדיוק את מה שכולם ראו. ב-Windows הקובץ נכתב כ-MP4 מקוטע, כך שקריסה או הפסקת חשמל לא עולה לכם בכל ההקלטה.
זו לא טבלת ספקים — אלה ארבעת הדברים שמורים כבר עושים כדי להראות משהו בשיעור. כל אחד מהם עושה משהו ש-SplitCam לא עושה, והחלק של SplitCam צר יותר ממה שטבלת השוואה הייתה מרמזת. אפליקציית השיחות עדיין מנהלת את השיעור.
זה עובד ולכל אפליקציית שיחות יש את זה. אבל הפנים שלכם הופכות לתמונה ממוזערת לצד השיתוף במקום להיות חלק מאותה תמונה, כל החלפת חומר פירושה למצוא חלון אחר ולבחור מחדש מה לשתף, וכל דבר שלא פתוח במחשב שלכם — ספר, סקיצה שהרגע שרטטתם — לא יכול להיכנס בכלל.
שום דבר אחר לא מראה את הידיים שלכם עובדות על עמוד אמיתי, ולחומר פיזי זו עדיין התשובה הטובה ביותר. אבל זו זווית קבועה אחת, ועוד מכשיר להחזיק. וזה גם לא או-או: רובן מתחברות כמצלמת רשת רגילה, כך ש-SplitCam יכולה לקלוט אותה כשכבה אחת לצד המצגת שלכם ולא במקומה.
כתב היד טוב והעט הוא הכלי הנכון לזה. זה דורש מכשיר שני, אפליקציית שיקוף וחלון שיתוף, ובזמן שהשיקוף פעיל הפנים שלכם הן תמונה ממוזערת לצד השיתוף במקום חלק מאותה תמונה שהכיתה קוראת.
דיו שמצויר על השקופיות שלכם בתוך אפליקציית המצגות נראה נכון ונשאר עם השקופית. אבל הוא קיים רק בתוך האפליקציה הזו: עברו לדפדפן או לתוכנה שאתם מדגימים ולעט אין על מה לכתוב.
SplitCam מרכיבה את התמונה ומוסרת אותה לאפליקציית השיחות כמצלמה. אתם והחומר נשארים בפריים אחד, הסידורים מתחלפים בלי ששום דבר נעצר, והחומר יכול להיות PDF, מסך, דף אינטרנט או מצלמת הטלפון שלכם באותו רגע. הציור הוא ביד חופשית עם עכבר או משטח מגע, ב-Windows.
לא. SplitCam רצה על המחשב שלכם בלבד, שם היא מופיעה כמצלמה נוספת. הכיתה מצטרפת לאותו קישור פגישה באותה אפליקציה שהיא תמיד משתמשת בה, ומה שמגיע אליה הוא תמונת מצלמה — אותו סוג וידאו שמצלמות הרשת שלהם עצמם שולחות.
כן לשניהם. פתחו Settings → Video ב-Zoom, ב-Teams או ב-Meet ו-"SplitCam Camera" נמצא ברשימת המצלמות לצד מצלמת הרשת שלכם; הוא מופיע באותו אופן ב-60+ אפליקציות, בלי תוסף ובלי אינטגרציה נפרדת לכל אפליקציה. אפשר לפתוח את הרשימה הזו אחרי שהשיעור התחיל, והתמונה מתחלפת בלי לצאת ובלי להצטרף מחדש.
שתי דרכים כנות. ייצאו את השקופיות ל-PDF והוסיפו את הקובץ כשכבת PDF — ואז אתם מדפדפים בין העמודים בתוך השכבה תוך כדי הוראה. או, אם אתם מעדיפים להפעיל את PowerPoint או Keynote ישירות עם כל האנימציות והעט שלהם, השתמשו בלכידת חלון על חלון המצגת והכניסו אותו לסצנה במקום.
מה ש-SplitCam מתעדת הוא שכבת לוח וירטואלי משלה, ב-Windows: קווים ביד חופשית, Shift לקו ישר, Undo, Redo ו-Clear All. זה משטח לצייר עליו, לא טוש שמרחף מעל שאר החומר שלכם — ולכן הסידור הרגיל הוא שהשקופית תופסת את רוב הפריים והלוח לצידה, או סצנה שעוברים אליה כשמתחילים לפתור. אם אתם רוצים דיו שיושב על השקופית עצמה, ציירו עם העט של PowerPoint או Keynote עצמם ולכדו את החלון הזה.
הלוח הווירטואלי מתועד כציור ביד חופשית עם עכבר או משטח מגע; לא פורסם דבר על רגישות לחץ עט או תמיכה בסטיילוס, אז אל תתכננו שיעור סביב זה. אם קלט עט מרכזי לאופן שבו אתם מלמדים, ציירו ביישום שתומך בלוח שלכם כמו שצריך והכניסו את החלון הזה לסצנה בעזרת לכידת חלון.
הוסיפו את הקליפ כשכבת וידאו והוא מתנגן בתוך הסצנה. לקול שיוצא מתוכנית אחרת, כמו וידאו בלשונית דפדפן, ל-Windows יש מקור אודיו של יישום (Application Audio) שקולט את הקול של אותה תוכנית ישירות ומערבב אותו עם המיקרופון שלכם. האפשרות Accentuate של המיקרופון מנמיכה את שאר המקורות בכל פעם שהיא שומעת אתכם, כך שתוכלו לדבר מעל קליפ — היא מגיבה לכל צליל ולא רק לקול שלכם, אז הרכיבו אוזניות כשאתם משתמשים בה.
כן. SplitCam מקליטה את התמונה המורכבת לקובץ על המחשב שלכם — בלי ענן, בלי פורטל, בלי קישור, כך שאתם משתפים את הקובץ באותה דרך שבה בית הספר שלכם כבר משתף קבצים. ב-Windows הוא נכתב כ-MP4 מקוטע, מה שאומר שהקלטה שנקטעה עדיין ניתנת לניגון.
הליבה כן: שכבות PDF, Slideshow, לכידת מסך וחלון, שכבת הדפדפן, מצלמת טלפון, הקלטה והמצלמה הווירטואלית עצמה — כולם רצים על macOS 13 ואילך, שם המצלמה מותקנת כהרחבת מערכת שאתם מאשרים בהפעלה הראשונה. מתועדים ל-Windows בלבד: הלוח הווירטואלי, Application Audio, קיצורי מקלדת, מקור Replay ומקור צבע אחיד. אם ההוראה שלכם נשענת על הלוח, לַמדו מ-Windows.
קחו שיעור שכבר הכנתם, הקדישו כמה דקות להכניס את החומר שלו לסצנה, ולַמדו אותו. שום דבר מזה לא נופל על הכיתה כעבודה נוספת: אותו קישור פגישה, אותה אפליקציה, שום דבר להתקין, אף דקה לא מבוזבזת על הסבר של כלי חדש. ההבדל היחיד שהם יכולים לראות הוא שאתם והדבר שאתם מסבירים סוף סוף באותה תמונה — ואם מתברר שזה לא מתאים לאופן שבו אתם מלמדים, אתם בוחרים בחזרה את מצלמת הרשת שלכם מאותה רשימה והשיעור ממשיך.
⬇ Free Download